הנחיית חופות

הנחיית החופות נולדה מתוך צורך.

לחופה הראשונה נקראתי לאחר שבנות הזוג ביקשו חופה שיש בה את הסממנים היהודיים עליהן גדלו. שמעתי אותן מתפתלות בניסיון לקיים חופה שיהיו בה סממנים מסורתיים ואינה פוגעת באף חובש כיפה בקהל, ובניהם ההורים, על אף שזו משימה מורכבת כשמדובר בחתונה גאה.

זוגות חד מיניים רבים נאלצים להתמודד עם המורכבות הזו, לעתים קרובות בלי שום ניסיון קודם וזוגות אחרים להיוועץ בזה.

ולפער הזה שבין חופה של הרבנות לחופה אזרחית – נכנסת החופה המיוחדת, אחרת, כזו שמשלבת בין העולמות.
לחופות מהסוג הזה יש ייתרון בולט – אין חוקים מגבילים. כל זוג יכול לבנות את החופה המדויקת עבורו, להשאיר את הסממנים והמוטיבים שמצאנו בהם ערך, ולהשמיט את אלו שאין להם משמעות מיוחדת עבורם.

מטקס שבע הברכות שנבנה עם ברכות אישיות לכל זוג, דרך נאום שנכתב אחרי היכרות עמוקה עם הזוג, ברכה מיוחדת על היין, טבעות, שבירת כוס ועוד. כל זה, תוך שימת לב לבחירת המילים והברכות כך שכל אדם בקהל ירגיש בנוח לשמוח בשמחת הזוג.

כבוגר ישיבה בעברי – אני מכיר את ההלכות והמורכבויות, ומאמין שהיכולת לבנות חופות בהן כל אדם יכול לחוש שייך היא לא פחות משליחות.

לעתים אני בוחר לצטט בחופה דווקא רעיון של הרב קוק, משום שהרב קוק היה זה שזכה לכינוי – "גאון באהבת ישראל", שאמר:
"כל מה שהאמת פשוטה – כך היא יותר גבוהה" 

אחרי עשרות חופות הקונספט התרחב גם לזוגות דו מיניים שיכלו להתחתן ברבנות – ובחרו בחופה אותה יוכלו לעצב בהתאם לערכים ולחלומות שלהם, כך שכל מילה ורגע בחופה יהיו בעלי משמעות וערך.