"כי לאדם החושב, הנפש היא מגרש המשחקים הגדול בעולם"
"אשרי האיש שהילד שבתוכו לעולם לא מפסיק להאמין שבכוחו לשנות את העולם"
על הסופר
אסיף אלקיים – סופר, מגיש, מרצה ומאמן רגשי.
מייסד "לזרוח" מרכז אימון לתודעה ורגש,
ו-"לזרוח אפריקה" – משלחות התנדבות טיפולית באפריקה.
לשעבר דובר ויועץ בכנסת, יועץ תקשורת ומגיש בערוצי הטלוויזיה.
מייסד פסטיבל הסופרים הישראלי בנמל יפו.
הוציא לאור את ספרו הראשון בגיל 23 שהפך לרב מכר תוך ימים ספורים, ומאז הוציא לאור ארבעה ספרים רב מכר.
"פואטיקת השש בש" (2016), ספרו הראשון של אסיף אלקיים יצא לאור כשהיה בן 23, הספר החל כמחקר ויצא לאור לבקשת ובמימון הקוראים. פואטיקת השש בש הפך לרב מכר תוך ימים ספורים מצאתו, ועד ימים אלו נלמד באקדמיה ולבגרויות. מאז יצאו תחת ידיו שלושה ספרים נוספים:
"עשרים אלף זריחות" (2017) שהפך לשמו של פרויקט התנדבות חסר תקדים באפריקה.
"איבוד" (2020) שבין היתר חשף את מאחורי הקלעים של יועץ בכנסת, ואת ההתמודדות הנפשית המרתקת של משתתף בניסוי "האח הגדול" במשך ארבעה חודשים,
ו-"הילד שהאיר את השמים" (2022) אסופת סיפורים, מונולוגים ורעיונות שעוסקים בתודעה ובנפש, במחשבות שמאחורי הפחדים ובמבוגרים שאולפו להסתיר ילדים סקרנים. אסיף יוצא למסע אמיץ וחשוף אל עומקה של הנפש ומספר לראשונה על החיים בצל הפוסט טראומה, על החרדות, התובנות והדרך להחלמה.
ספרו החמישי, הרומן הראשון, עתיד לצאת בתחילת שנת 2025.
הספרים
הילד שהאיר את השמים
אסופת סיפורים, מונולוגים ורעיונות שעוסקים בתודעה ובנפש, במחשבות שמאחורי הפחדים ובמבוגרים שאולפו להסתיר ילדים סקרנים. אסיף יוצא למסע אמיץ וחשוף אל עומקה של הנפש ומספר לראשונה על החיים בצל הפוסט טראומה, על החרדות, התובנות והדרך להחלמה.
פואטיקת השש בש
"מחר בבוקר תקומו מוקדם,
תעריכו את הצבעים.
מחר בבוקר תשתו קפה עם הזריחה,
אבל שימו לה הרבה סוכר,
שיהיה לה מתוק,
שתבוא גם מחר".
עשרים אלף זריחות
"ממוצע תוחלת החיים לאדם נע בין שבעים לשמונים שנים. אם תכפילו בשלוש מאות שישים וחמישה ימים, ובהנחה ששנות ינקותנו אינן נחשבות, תקבלו בערך עשרים אלף בקרים שבהם תוכלו להתחיל מחדש.
עשרים אלף לילות מלאי צבעים חד-פעמיים, עשרים אלף כוסות קפה מלאות אדי תקווה שיצרבו קלות את עיניכם ויזכירו לכם שאתם עוד מסוגלים להרגיש. מסוגלים לרגש.עשרים אלף ימים שבהם תוכלו סוף כל סוף למצוא מקום בעולם.
עשרים אלף זריחות".
איבוד
לפעמים אדם הולך לאיבוד. זה יכול לקרות במעבר חצייה, זה יכול להתרחש באמצע המדבר, או באמצע הלילה, לבד במיטה. הנטייה הראשונה של רובנו היא להניח שנבחין כשהדבר יקרה. הנטייה השנייה היא לחפש את הדרך חזרה ברגע שהבנו שהוא כבר קרה. אבל ככל שאנשים מעמיקים אל תוך איבודם, הם מתחילים לשאול שאלות:
